שבועות מעמד הר סיני- ע"י הרב גולדשטיין
בס"ד
שבועות מעמד הר סיני
¨ תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח/א
"ויתיצבו בתחתית ההר אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם".
וצ"ב : א. מהו הדיוק בלשון הפסוק לדרשה. ב. מדוע לא נאמר שהעמיד ההר עליהם כגיגית במקום כפה. ג. מדוע כגיגית. ד. מדוע היה צריך לכפות אם כבר אמרו נעשה ונשמע. ה. מדוע מגיע להם עונש זה של קבורה אם לא יקבלו. ו. מדוע נאמר שם ולא פה. ז. מדוע קבורתכם ולא מיתתכם.
לשון ויתיצבו מלמד עמידה מיוחדת ומכן דרשו חז"ל שאף חיגרים שבהם נרפאו.
בתחתית ההר מלמד שהיו תחת ההר ממש
לא נאמר שהקב"ה הגביה ההר עליהם אלא שכפה ההר כגיגית, וא"כ צ"ל דההר התרומם עוד קודם מעצמו, וכעין זה כתב במקנה על קידושין שבעת שהקב"ה רצה להוריד שכינתו על ההר נזדעזע ההר לקראתו.
לכאורה משמעות הביטוי כפה כגיגית היא שהואיל ושטח מחנה ישראל היה יב מיל על יב מיל היה צריך לפרוש את ההר מעליהם (כעין חופה), וכעין שמצאנו גבי ביצה דכופין עליה את הכלי.
הסיבה מדוע צריך לכפות עליהן הר כגיגית – לאיים עליהם והרי ממילא הסכימו לקבל התורה כמה ימים קודם לכן באומרם נעשה ונשמע ? התוס' מתרץ "ואף על פי שכבר הקדימו נעשה לנשמע שמא יהיו חוזרים כשיראו האש הגדולה שיצאתה נשמתן והא דאמר בפרק קמא דמסכת ע"ז (דף ב:) כלום כפית עלינו הר כגיגית דמשמע דאם היה כופה עליהן לא היה להן תשובה והכא אמר דמודעא רבה לאורייתא היינו על מה שלא קבלוה אבל מה שלא קיימוה איכא תשובה, שמא ייראו מהאש הגדולה, וכדלהלן בגמ' . המהר"ל עונה דאי יקבלו רק מרצונם יוכלו אח"כ לסרב בתורה ולומר קשה מידי ולכן כפה עליהם כדי שהקבלה תהיה מרצונם אך לא מחמת ובגלל רצונם.
¨ עוד קשה דקיי"ל לגבי נשבע לקיים או לבטל את המצווה דלא מהני משום שמושבע ועומד מהר סיני הוא.
יומא עג:, נדרים ח ע"א, שבועות כא,כב, וצ"ב היכן הושבעו ? ואין לומר דהיינו גדר הבטחה בעלמא דא"כ מהו הלשון מושבע ועומד דמשמע חסרון מצד שבועה קודמת, ובמיוחד דאיירי קודם מתן תורה וא"כ אין עדיין גדר שבועה.
ושמא י"ל דהכוונה למה שכפה עליהם ההר והיינו שכל מציאות העולם מתקיימת רק מכח קבלתם, והביאור הוא דהחסרון בשבועה על שבועה הוא מצד ששבועה ראשונה יצרה מציאות מסויימת, וא"כ לא שייך מציאות נוספת על גבה. והכא נמי קבלת התורה יצרה קיום לעולם, ולכן ל"ש ליצור ע"ג או לבטל.
¨ שבת פח: "בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע ירדו ק"כ ריבוא מלאכי השרת וקשרו לכ"א ב' כתרים א' כנגד נעשה וא' כנגד נשמע".
ולכאורה דברי הגמ' צ"ב וכדלהלן:
א. למה המלאכים צריכים לרדת למטה ולא מספיק שכר המצוות למעלה.
ב. למה "קשרו" כתרים, ולא "הניחו" ?
ג. והרי אין מקום על הראש לב' כתרים ?
ד. למה צריך ב' ולא כתר אחד משותף ?
ה. למה לא שמו לכל העם בלבד ?
וביאור הענין הוא, שכתר הוא ביטוי של מלכות, קבלת תורה ומצוות היא קבלת שיעבוד, קבלת שיעבוד תורה ומצוות היא בעצמה מלכות שכן בזה מתחבר להקב"ה.
המשועבד הוא מוגבל ומצומצם משא"כ המתחבר להקב"ה מתעלה מעל מגבלות החומר.
שם: הצדוקי קנטר את רבא ע"כ ש"עמא פזיזא ועדיין בפחזותייכו קיימיתו". שכן מנקודת מבטו צריך לבדוק אם כדאי לי.
אולם מנקודת מבטו של עמ"י אנו סומכים על הקב"ה "קרי ביה תומת ישרים תנחם".
ולכן ע"י קבלו ע"ע ב' שיעבודים שונים של נעשה ונשמע וכ"א בהתאם למדרגתו, יצרו במציאות עצמם גבורה ומלכות אשר היא יוצרת את הכתר המיוחד. וכשם שכל מעשה מצווה בורא מלאך מסנגר לאדם כך קבלת נעשה ונשמע יצרה ב' מעלות רוחניות המוגדרות כתר לראשו של כל אחד וכ"א בהתאם למדרגתו הייחודית, ולכן יש ב' כתרים.
שם פח: "נגידים…ד"א מלמד שלכל דיבור ודיבור של הקב"ה נקשרו ב' כתרים" וצ"ב מהי השייכות של כתרים אל דיבור.
וכן קשה קושיה זו בגמ' שם דאיתא: "בשעה שעלה משה למרים מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לראשי אותיות…"
ושוב צ"ב מהי השייכות של כתר ל"אותיות" ?
במ נט ע"א: ריו"ח קא סחי בירדנא…שוור ר"ל לגביה… חילך לאוריתא שופרך לנשי… ולא מצי.
ולכאורה דברי הגמ' צ"ב וכדלהלן:
א. מה רוי"ח מתפעל מתרגיל ספורטיבי?
ב. מדוע הגמ' צריכה להביא זאת.
ג. אם הוא שם לב לכך מדוע חילך לאורייתא ולא לאולימפידה.
ד. מדוע ר"ל א"י לעלות והרי עדין לא למד כלום.
וביאור הענין הוא דכח הריכוז מעביר את האנרגיה של האדם למקום מסוים, במקום להיות מאוזן כמו במצב רגיל.
ולכן ספורטאי העושה תחרות ריצה מרכז את כל הגוף (נשימה, כלי דם, מחשבה) להיות משועבד לרגליים.
רו"ח ראה שר"ל הצליח לקפוץ בצורה לא טבעית. ולכן התפעל וחישב מה היה יכול להיות לצורך תורה.
ר"ל קיבל ע"ע ולכן כבר היה בבחינת תורה מתשת כוחו. כח הקבלה בתשובה-שערי תשובה שער ב' אות י'.
אדר"נ פכ"ב כל שמעשיו מרובים מחוכמתו חכמתו מתקיימת שנא' נעשה ונשמע.
צ"ב מה הראיה.
וצ"ל שהקבלה של עם ישראל היתה מלאה ושלימה ולכן ירדו מלאכים ולכן הם קשרו להם כתרים כי הקבלה יצרה מציאות של חיות בתורה.
