נסיון העקידה – הרב מנחם גולדשטיין
נסיון העקידה
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף פט/ב
ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם (אחר מאי) [מאי אחר] אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא אחר דבריו של שטן דכתיב ויגדל הילד ויגמל וגו' אמר שטן לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם זקן זה חננתו למאה שנה פרי בטן מכל סעודה שעשה לא היה לו תור אחד או גוזל אחד להקריב לפניך אמר לו כלום עשה אלא בשביל בנו אם אני אומר לו זבח את בנך לפני מיד זובחו מיד והאלהים נסה את אברהם ויאמר קח נא את בנך אמר רבי שמעון בר אבא אין נא אלא לשון בקשה משל למלך בשר ודם שעמדו עליו מלחמות הרבה והיה לו גבור אחד ונצחן לימים עמדה עליו מלחמה חזקה אמר לו בבקשה ממך עמוד לי במלחמה זו שלא יאמרו ראשונות אין בהם ממש אף הקדוש ברוך הוא אמר לאברהם ניסיתיך בכמה נסיונות ועמדת בכלן עכשיו עמוד לי בנסיון זה שלא יאמרו אין ממש בראשונים את בנך שני בנים יש לי את יחידך זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו אשר אהבת תרוייהו רחימנא להו את יצחק וכל כך למה כדי שלא תטרף דעתו עליו קדמו שטן לדרך אמר לו הנסה דבר אליך תלאה הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק כושל יקימון מליך כי עתה תבוא אליך ותלא אמר לו אני בתומי אלך אמר לו הלא יראתך כסלתך אמר לו זכר נא מי הוא נקי אבד כיון דחזא דלא קא שמיע ליה אמר ליה ואלי דבר יגונב כך שמעתי מאחורי הפרגוד השה לעולה ואין יצחק לעולה אמר לו כך עונשו של בדאי שאפילו אמר אמת אין שומעין לו רבי לוי אמר אחר דבריו של ישמעאל ליצחק אמר לו ישמעאל ליצחק אני גדול ממך במצות שאתה מלת בן שמנת ימים ואני בן שלש עשרה שנה אמר לו ובאבר אחד אתה מגרה בי אם אומר לי הקדוש ברוך הוא זבח עצמך לפני אני זובח מיד והאלהים נסה את אברהם.
וצ"ע ב' קושיות : א. מה המו"מ בין השטן לקב"ה דלכאורה אין במה שאברהם היה מוכן להקריב בנו תשובה בדבר הטענה מדוע לא הקריב תור או בן יונה ?
עוד צריך ביאור לכאורה דענין זה היה בגיל שנתיים "ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק בנו" ואילו העקידה היתה בהיותו בן 37 ?
והנה בחת"ס ביאר ענין זה של המו"מ בין השטן לקב"ה דטענת השטן היתה כמו שאיוב הקריב לאחר שבניו חגגו מטעם שמא חטאו בהרהור הלב , כן היה לאברהם להקריב וע"ז השיב לו ה' דאצל אברהם היה מוכן אפילו להקריב את בנו והיינו דאין חשש הרהור כיון דמבטל עצמו לגמרי כלפי הבורא.
וידוע יסודו של הרב דסלר שכתב לבאר הסתירה בין בר"ה יעברון לפניך כבני מרון היינו ככבשים אחד אחר השני ומאיד כתיב "כולם בסקירה אחת" ותירץ שבשונה משופט ב"ו אשר אינו יכול להתחשב בעונש בגורמים אחרים כמו המשפחה אלא שאם מגיע לפושע מאסר מעניש אותו על אף שגם הם יסבלו. לעומת זאת אצל הקב"ה הכל מחושב ואינו מעניש יותר מהנדרש אף אחד.
ולפי"ז אפש"ל גם כאן דהנה בגמ' יש ב' ביאורים לדיוק הפסוק "אחר הדברים האלה" כפשנ"ת אחר דבריו של שטן, והשני הוא אחר דברי יצחק אל ישמעאל. ולפי"ז אפש"ל דאלו ואלו דברי אלוקים חיים, הינו שמצד החשבון של אברהם כבר היה צריך לעשות את הנסיון דעקידה אלא שעד שלא היו דברי יצחק שנים לאחר מכן לא הושלם הענין להוציאו לפועל.
