מאמר: גילויים בבריאת אדם הראשון
שנכתב ע"י הרב מנחם גולדשטיין
גילויים בבריאת אדם הראשון
ויברא אלוקים את האדם בצלמו פירש"י: "שהכל נברא במאמר והוא נברא בידים, שנא' ותשת עלי כפכה, נעשה בחותם כמטבע העשויה ע"י רושם, וכן הוא אומר תתהפך כחומר חותם".
וצ"ב
- 1)מהו גדר מעלה זו של בריאה בכפו של הקב"ה לעומת שאר הנבראים.
- 2)מדוע נצרך לרש"י להביא דוגמה זו של חותם המטבעות.
- 3)מדוע נצרך לרש"י להביא ראיה גם מהפסוק בתהלים.
והנה לכשנעיין מהו החילוק הידוע בין אדם לבע"ח מבואר בפסוק "ויפח באפיו נשמת חיים שלאדם, יש גם רוח חיים ונשמה ולא רק נפש.
אולם ברור שחלק זה לא נעשה כביכול בכפיו של הקב"ה שהרי נא' ויפח באפיו נשמת חיים.
ומוכח מכאן דאיירי דווקא בחלק החומרי.
וענינו הוא שבניגוד לבע"ח שגופם חומרי בלבד, ושייך לעולם החומר באופן בלעדי, לאדם שיש בו גם חלק מהעליונים שייך לקדש גם את החלק החומרי להיות מתקדש מעל לחומר הרגיל, והיות מחובר בשכינה.
וחז"ל רמזו לזה בכ"מ כגון מה שאמרו כמה טפשאי הני דקמו מקמי ספר תורה ולא קמו מקמי גברא רבה, וכן מה שאמר ר"א בשעת פטירתו כשזקף ידיו "נטל שתי זרועותיו והניחן על לבו אמר, אוי לכם שתי זרועותי שהן כשתי ספרי תורה שנגללין".
ועניין זה ע"י שיש בהנהגת השי"ת מידה כנגד מידה.
וכביכול כמו כף יד אדם שאוחזת חפצים בהתאמה או כף יד אחרת, כך גם הקב"ה מאיר לאדם בהתאם למדריגתו.
ולכן הוסיף רש"י את משל המטבע להראות האפשרות להתאמת הגוף החומרי לקדושה העליונה, באופן של מידה כנגד מידה.
וכן הוסיף את הפסוק בתהילים להראות שאין המדובר בנשמה אלא בחלק החומרי בדווקא שאז להנות מקדושה העליונה הנאצלת עליו ע"י הבורא.
ובזה יבואר גם הלשון הדומה במה שמצינו אצל יעקב בברכתו לאפרים ומנשה.
"וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים, והוא הצעיר וכו'.
ועניינו שע"י השתת היד מעביר יעקב את ההמנות על י"ב שבטים שהובטחה לו לאפרים ומנשה.
(ובניגוד לכך כמש"נ בשמות פרשת כי תשא לאחר חטא העגל בזמן שהקב"ה נגלה למשה ולימדו י"ג מידות "ושכותי כפי עליך עד עברי" וכו' שכן אין הכוונה להאצלת כח אלוקי להגנה מגילוי כבוד השכינה).
