מאמר:אי כניסת משה רבנו ואהרן לארץ ישראל
שנכתב ע"י הרב גולדשטיין
אי כניסת משה רבנו ואהרן לארץ ישראל
במדבר פ' חוקת (פרק כ' פסוק י"ב) ויאמר ה' אל משה ואל אהרון יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם". ופירש"י: שאילו דיברתם אל הסלע והוציא הייתי מקודש לעיני העדה, ואומרים ומה סלע זה שאינו מדבר ואינו שומע וא"צ לפרנסה מקיים דיבורו של מקום ק"ו אנו".
ובפ' ואתחנן ישנה תוספת על הדברים (פ"ג, פסוק כ"ו) "ויתעבר ה' בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר ה' אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה. עלה ראש הפסגה… וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבור לפני העם הזה והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה".
מלשון הדברים משמע, דיש בעונשו של משה שלא להכנס לארץ חשבון למען טובת העם.
ראיה לכך מביא רש"י במקום מפסוק בתהילים: "ויקציפו על מי מריבה, וירע למשה בעבורם". והדברים צריכים ביאור.
עוד צ"ב דמשמע שיש שייכות של ציווי יהושע לעצם אי הכנסות משה רבנו שאל"כ היה צריך לספר בכאן רק ענין הצפי'ה בארץ.
וצ"ב מדוע נוקט רש"י דיש בזה תוספת מצד טובת ע"י ולא כפשט הפסוקים בפ' חוקת.
והנראה בזה דכיבוש ארץ ישראל היה צ"ל להיות ע"פ התוכנית המקורית בדרך נס פלאית ורק הואיל וחטאו נזקקו לכלי זין. (מלבי"ם יהושע א' : "וכבר נודע מדברי חז"ל (ספרי דברים, ז) שאם היה משה עובר וכובש לא היו נצרכים למלחמה, רק בכל מקום מדרך כף רגלם היו האויבים נופלים לפניהם חללים, ועז"א למשה כ"מ אשר תדרוך כף רגלכם, בדריכת הרגלים לבד תקנוהו ותכבשוהו ויהיה שלכם. אולם הגם שגרם החטא והוצרכו עתה למלחמה, דבר ה' לא ישוב ריקם, ואומר שגם עתה "כל מקום אשר תדרוך" כו' "לכם נתתיו כאשר דברתי אל משה")
ושינוי הנהגה זה היה במידה כנגד מידה בגלל חסרון במדריגת האמונה שבהם.
וחלק מחסרון זה מהתביעה כלפי משה רבנו במי מריבה, שלא נשא ק"ו בעצמם.
וממילא כשנתווסף לזה חטא המרגלים נגזר אליהם למות במדבר ושלא להכנס לארץ ישראל.
ובמד”ר דברים (ב,ט) מבואר שלא נכנס משה לארץ ישראל אלא נקבר במדבר כדי שיבא עמו דור המדבר לעת"ל.
ועוד משלו בזה למלך שאבדה לו אבידה ובאותו מקום אבדה גם לאדם פשוט וע"י שחיפשו את אבידת המלך מצאו גם את אבידתו.
ומבואר הדבר שלעתיד לבא כשתהיה תחיית המתים שוב יהי'ה החסרון של דור המדבר שגרם להשארתם מחוץ לארץ ישראל ולכן ע"י שיקום משה רבנו שהיה' בן דורם יזכו גם הם להכנס לארץ ישראל.
וזה מה שרמוז במד"ר עה"פ "וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון ויתא ראשי עם".
"אם נקבר אתה אצלם במדבר, הן באים בזכותך ואת בא בראשם".
היינו שאם משה היה' נכנס כבקשתו שלא או כחי'ה או עוף או אבן לא הי'ה יותר צורך להכניסו לארץ ישראל לעתיד לבא, אולם כזה שנקבר עמם ומיתתו כיפרה מיד כשיחיה יוכל להכנס ובזכותו גם שאר דור המדבר דכשם שנתכפר לו תהי'ה טענתו גם לצורך עם ישראל, וכלן משה קיבל הגזירה ולא נתווכח עוד עם הקב"ה.
לסיכום יש באי כניסת משה לא"י ב' סיבות נפרדות. כתוצאה הנובעת משינוי מדריגת העם, וכן מהצורך לעזור לדור המדבר לעת"ל.
