1. Skip to Menu
  2. Skip to Content
  3. Skip to Footer

logo top

 Click Here for our Latest English Audios          אודיו    donations-button 

פרשת ויצא - ע"י הרב מנחם גולדשטיין

פרשת ויצא

נטלו את ממונו של יעקב ונחשב כמת

 

מובא בחז"ל שעשיו שלח את בנו אליפז לרדוף אחרי יעקב וכאשר נפגשו לא רצה להורגו הואיל ולמד אצלו תורה, וטען "ומה אעשה לציווי של אבא?!" והשיב לו יעקב "טול מה שבידי והעני חשוב כמת". ולכאורה צריך ביאור מהי התועלת לקיום ציווי של אבא בכך שיעקב יהא עני שחשוב כמת. זאת ועוד, וכי עני אינו מצטרף למנין מחמת הוא דחשוב כמת? והנראה בכמה אופנים:  א : דזהו רק קמי שמיא דלא יהא חשיב משקר לאביו כשאמר שהרגו. וכן משמע בחז"ל במ"ש שא"ל שבאה חיה רעה ואכלה את ראשו.

אולם יקשה מדוע לא חשש שעשו יגלה זאת מיד. ב והנראה לומר באופן אחר שהשורשים עשו ויעקב מתנגדים מעת ברייתם וכמ"ש חז"ל על הפסוק ויתרוצצו... מתרוצצים ומריבים בנחלת שני עולמות.

דבעת שיעקב עני חשיב בעיני עשו כמאן דדמיך מזליה ואינו מרגיש בו כבר פלוגתא. והראיה לכך היא דכל ל"ו שנים שיצא יעקב מארץ ישראל לא מצינו דעשו חיפש להורגו. אולם בעת שחזר ברכוש גדול אכן מצינו דשלוחיו של יעקב אומרים לו "באנו אל אחיך אל עשו וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו" היינו שיעקב סבר שינהג עמו באחוה אולם הוא נשאר עשו הרשע ועוד בא לקראתו  להורגו עם מחנה גדול.

 

ויקץ יעקב משנתו

 

צ"ב דודאי ויקץ הוא משנתו ולשם מה נצרכה תוספת מילה זו? זאת ועוד דבמקרא לא מצינו, הדגשה זו, כגון אצל אדה"ר בו נא' ויפל אלוקים תרדמה על האדם, ואצל פרעה בו נאמר ויקץ פרעה והנה חלום?

 

Jacobs-Ladder

ובהקדם נראה להדיא מה שהעיר הגראי"ל שטיינמן שליט"א בספרו איילת השחר עה"פ "וישכב במקום ההוא" דדרשו חז"ל למעוטי י"ד שנה של בית שם ועברץ והקשה מגמ' נדרים שם נא' דשבועה שלא אישן ג' ימים הויא שבועת שוא.? ואיך שייך לומר דלא ישן י"ד שנה ותירץ שאין הכוונה שלא ישן כלל אלא שלא שכב (וכן מדוייק גם בלשון הפסוק וכעין שמצינו גבי שמחת בית השואבה שהיו מנמנמים איש ע"ג רעהו. וכן דייק עוד מלשון לינה שהכוונה להתעכבות , וכמו שמצינו מצות לינה בעולי רגלים. ולפי זה אפש"ל דזהו הדגש בלשון הפסוק

משנתו היינו שהקב"ה  אינו לידו לישון במקום זה שינה גמורה כדי להתגלות אליו בחלום בנבואת הסולם ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו.

 

מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו

 

פרשו חז"ל שהמלאכים העולים הם מלאכי א"י והיורדים הם מלאכי חוצה לארץ הבאים ללוותו. והק' הגראי"ל שטיינמן שליט"א מה שייך כתובת וחילוק מקום אצל מלאכים שמציאתם רוחנית. ותירץ דשמא י"ל שהחילוק הוא במדריגת מלאכי א"י ומלאכי חו"ל.

והנראה לבאר עפמ"ש הרב דסלר (מובא בחלק ד על הפסוק ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה וכו')

דהקשה היאך שייך שהתורה שהיא חותמו של הקב"ה אמת תביא את טענתו השיקרית של לבן "הבנות בנותי והצאן צאני וכל אשר אתה רואה לי הוא" ותירץ דיש נקודת אמת בדברי לבן שכן בכל מקום בחו"ל השפעת השי"ת היא דרך השר של אותה אומה משא"כ בארץ ישראל דהיא השפעה ישירה, וממילא השפעת התעשרותו של יעקב אצל לבן באה דרך השר הרוחני של חרן. ועיין שם עוד מה שהאריך לבאר עפי"ז עוד יסודות נפלאים, בענין אופן עבודתהשם שהשתנה בין הגלויות השונות. בפולין שהיו אנשים חמים צחה החסידות ובליטא העיון הליטאי ואילו בגרמניה ספרות השו"ת הענפה עוד בזמן הראשונים בענין דקדוקי המנהגים וכו' משא"כ בארץישראל ארץ בה ההשפעה ישירה מצאנו את כל דרכי עבודת השם השונות מתפתחות.

וא"כ זו הסיבה שהיה צורך להחליף המלאכים שהולכים עם יעקב, שכן הנהגת המקום שונה.